בעקבות החתיכה החסרה

השבוע בזבזתי את זמני (7 שעות במהירות 1.2) על ספר עם עלילה שתקעה לי את העיניים מרוב גלגולים.
הגיבורה, סם, נזרקת על ידי בעלה הטרי מיד אחרי ירח הדבש ומתגייסת עם חברתה הטובה ביותר ל-FBA. שתיהן מסולקות באמצע ההכשרה כי סיבות דביליות, אבל לא לפני שסם מגלה שהגרוש שלה הוא מתחתן (ומתגרש) סדרתי. היא מאתרת את שלוש הנשים שקדמו לה, ובעודן מתכננות נקמה הן מגויסות לארגון סודי פטריוטי שרוצה להכשיר אותן כמתנקשות לטובת המולדת.
עיקר הספר עוסק בהכשרה שהחמש עוברות על פסגת הר בקולורדו וביחסי השנאה – שנאה – שנאה – משיכה – אהבה בין סם ומנהל מחנה ההכשרה, גבר מסוקס ועצור שעונה לשם פפי… עכשיו קחו את מה שאתן חושבות, תכפילו שוב ושוב ועדיין אני מוכנה להתערב שאתן לא מגיעות לרמת המופרכות של הספר הזה. אז למה לא העפתי אותו אחרי, נגיד, שני פרקים? כי אני אופטימית חסרת תקנה, זה למה! וכי אני עפה על עלילות שמחברות בין גבר שמבחוץ נראה קר וחסר רגש ואישה מלאת להט, ומשוגעת על הרגע ההוא בו הוא מבין שהיא בדיוק החתיכה החסרה בחייו. נו, גאוד״ק.

זו, בקליפת אגוז רומנטית, מערכת היחסים בסדרת ״המורשת הנסתרת״ ובכפית תה אנגלית משובח, גם תבנית העלילה הרומנטית בסדרת ״מדריך העצלה לקסם״. בגלל טעות בירוקרטית אייבי, אישה שלא מתנצלת על כלום, לא על איך שהיא נראית (נמוכה, שמנמנה ומתולתלת) ולא על אורח חייה (ככלל היא מעדיפה לבלות את ימיה באכילת ממתקים מול תוכנית הריאליטי החביבה עליה, אבל חייבות להתפרנס ולכן עובדת כנהגת מונית) נכבלת בקסם אל ההיפך הגמור ממנה. גבוה, חמור סבר, חרוץ באופן מעייף ועם תחת מושלם (שלמרבה הצער תקוע בו, מטפורית בלבד, מקל) אדפטוס אקזמפטוס רפאל וינטר הוא כל מה שאייבי בזה לו במסדר הקדוש של ההארה הקסומה, מסדר הקוסמים ממנו סולקה שנים קודם לכן. ומהרגע הראשון ששתי הדמויות האלה נפגשו ידעתי שבסוף תהיה שם סערה. במונחים אנגליים, דט איז. הפכים, שונאים, מייצרים לטעמי את המתח הרומנטי הכי טוב ובניגוד לזוועה מהפסקה הראשונה, שם הגיבורים הצליחו לחרב לי אפילו את הסוף הטוב אליו הגעתי בזחילה צבאית שוחקת בירכיים, אייבי וווינטר (צופיה סילברמן, מגיהה מדופלמת – שלושה ווים?) הצליחו לספק את ההבטחה בצורה נהדרת.

תיכף מסיימת ספר נוסף בטרופ הזה. מבטיחה לחזור לדווח.