מחשבות בעלמא

סופ”ש האלווין לפנינו וזו הזדמנות מצוינת לדבר על מכשפות. גילוי נאות: עד השנה האלווין עניין אותי כקליפת השום, אבל השנה התאהבתי בשני ספרי מכשפות –

קשה להאמין (תאמינו לי, אין מופתעת יותר ממני), אבל אחרי שנים שבהן הצהרתי בכל הזדמנות שאני פשוט לא סובלת רומנטיקת ריג’נסי* הנה אני מוצאת את

לפני כמה חודשים התחלתי להקשיב בהליכות שלי לספר A court of thorns and roses של שרה מאס, פנטזיה אפית מהסוג שאני אוהבת, עם סיפור אהבה

אני: אני קוראת את הספר הזה בשביל מערכת היחסים. לא בשביל הסקס.הבנזוג: את נשמעת כמו כל גבר שאמר אי פעם שהוא קורא את הפלייבוי בשביל

לפני מספר חודשים ולגמרי בזכותה של קבוצת נוכריה וספרים אחרים גיליתי סוגת משנה לא מאוד חדשה של הז’אנר הפנטסטי-רומנטי. תת סוגה זו, ששמה Midlife Paranormal

תשמעו סיפור משעשע; לפני זמן מה נתקלתי בפרסום על ספר רומנטי שעומד לצאת לאור בעברית. מכיוון שהתקציר מצא חן בעיני (כבר התוודתי בעבר על חיבה