התמסרו לפנטזיה רומנטית

בשנת 2008 יצא לאור "דמדומים", הספר שאחריו מדפי הרומנטיקה ב"בארנס אנד נובל" וב"בורדרס" התמלאו בספרי פאראנורמל, וערפדים סקסיים (כמו גם אנשי זאב חטובים) תפסו את מקומם של חשופי החזה הסטנדרטיים. באותה שנה היינו ברילוקיישן בקליפורניה, וגיליתי שעינת רפאלין, אמו של הילד הישראלי היחיד בגן של העולל, אוהבת כמוני פנטזיה ומד״ב, מתלהבת כמוני מסיפורי אהבה והכי חשוב – מכירה המון ספרים למבוגרות שיושבים בדיוק על קו התפר בין הסוגות. בזכותה התוודעתי למריה ו. סניידר, אילונה אנדרוז, ג'נין פרוסט ופטרישיה בריגס, כולן סופרות שהתחילו את הקריירה שלהן סביב אותה תקופה, ולרומנטסי שנתפס בעיניי – אז כעכשיו – כשילוב הספרותי המושלם.

כשחזרתי לארץ בסוף אותה שנה גיליתי שבשורת הרומנטזי עדיין לא כבשה את ארץ הקודש, אבל בהחלט מתחילים להנץ ניצנים ראשונים. ב-2009, בעקבות הצלחת סדרת הטלוויזיה, הוצאת סיאל פרסמה את הראשון בסדרת "דם אמיתי" של שרלין האריס, ב-2012 הוצאת א(ה)בות התחילה להוציא את סדרת "ציידת הלילה" של ג'נין פרוסט ושנתיים לאחר מכן, ב-2014, פרסמה את "קסם בשולי הדרך", הראשון בסדרת "השוליים" של אילונה אנדרוז. באותה שנה גם אופוס טבלה אצבע בבריכת הרומנטסי עם הראשון בסדרת "מרסי תומפסון" של פטרישה בריגס. כל הספרים הללו התקבלו באהבה גדולה על ידי קהל מצומצם מדי – חובבי פנטזיה ראו בסוגה שיקוץ נחות (ובאותה נשימה בלעו בלי למצמץ את סדרת ״רומח הדרקון״, עם סיפורי אהבה רווי מתח מיני, מתסכלים ולא ממומשים), ואילו חובבות הרומנטיקה רק התחילו לצאת בהיסוס מהארון עם יציאתו לאור של "50 גוונים של אפור" ופחדו מפנטזיה – והתוצאה היתה גוויעת הסוגה עוד לפני שהתחילה לפרוח.

לאורך השנים נעשו עוד ועוד ניסיונות להרחיב את קהל הקוראות הבוגר של הפנטזיה הרומנטית, אבל איכשהו, בשונה מספרות הנוער, זה לא תפס. בשאר העולם הרומנטזי התפוצץ באינסטגרם ובהמשך בטיקטוק, ואלפי ספרים יצאו ויוצאים מדי שנה באופן ממוסד ועצמאי, ואילו כאן, בכל פעם שאני שולחת הצעה לרכישת ספר חדש בסוגה, אני מוסיפה פסקת דיסקליימר כדי להנמיך ציפיות. "כן, הספר שלך כבש את רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס, כבש את הטיקטוק ותורגם ל-22 שפות, אבל אל תצפי פה לגדולות ונצורות. ארץ קטנה ומוקפת אוייבים, קהל קוראים קטן, קהל קוראות פנטזיה רומנטית זעיר. אנחנו עובדות על הרחבת הקהל, אבל עדיין, כדאי להנמיך ציפיות".

ודווקא בגלל פיסקת הדיסקליימר הזו אני כל כך שמחה לראות מה קורה כאן בשנה האחרונה. הפנטזיה הרומנטית כובשת עוד ועוד נשמות, ועוד ועוד הוצאות רומנטיות מוסיפות לקטלוג שלהן ספרי רומנטזי מוצלחים שקראתי אותם או עליהם באנגלית. האחרון ברשימה המשמחת הזו הוא "הנחשה וכנפי הלילה", הספר הראשון בדואט "ילדי הלילה" של קאריסה ברודבנט, שיצא בהוצאת א(ה)בות. מה אני יכולה לומר על הספר בלי לספיילר יותר מדי? בעולם שנשלט על ידי ערפדים, אחד ממנהיגי הבתים החזקים מאמץ בגחמה לא ברורה ילדה אנושית צעירה. כפי שמבטיח לנו הפרולוג, המעשה יביא למפלתו, אבל בדרך יהיו לנו משחקי הרעב (הפרס: מילוי משאלה אחת על ידי האלה) בתוך ארמון האח הגדול (רק שכאן ההדחה הרבה יותר טרמינלית) וסיפור עלילה מותח, אפל, עקוב מדם, מרובה בתפניות ופיתולים, כתוב מעולה והכי חשוב (כי בואו, לשם כך התכנסנו) עם רומנטיקה ממיסה.

ושוב אני מסיימת בקריאת "לכו לקרוא". הוצאות ימשיכו להוציא ספרים טובים, אם לאותם ספרים טובים יהיו מספיק קוראות. אם העניין ברומנטסי יחזור וידעך, לא נוכל להאשים אלא את עצמנו. לכו לקרוא, ספרו לחברות ושמחו אתכן ואותי.