זה לקח זמן, הרבה זמן, אבל סוף־סוף, אחרי למעלה משנתיים שבהן הוצאת לאור ספרות פנטסטית-רומנטית, הצלחתי לשכנע סוכנים ספרותיים לשלוח אלי גם קטלוגים של הוצאות פחות מיינסטרימיות. וככה, לצד מאתיים אלף כתבי יד עם סיפורים שנעים בין עבר להווה (מתי יגמר הטרנד הזה של "מצאה מחברת/יומן/דפים שחושפים סיפור היסטורי מרגש, יאללה, בואו נקפוץ אחורה בזמן ונספר גם אותו ונראה איך שני הסיפורים משתלבים"?) הגיעו אלינו, לקראת יריד הספרים בלונדון של שנת 2023, גם כמה קטלוגים של הוצאות שמתמחות בפנטזיה וברומנטיקה. ובאחד מאותם קטלוגים מצאתי את סי. ג'יי. צ'רי.
צ'רי היא אחת מסופרות (וסופרי) המד"ב הגדולות של כל הזמנים, אבל אני הכרתי אותה והתאהבתי בה עד כלות בגלל The Paladin (האביר), ספר פנטזיה שקניתי בתחילת שנות התשעים במהלך נסיעה ללונדון.
גיבור הספר לורד סאוקנדר הוא לוחם-אמן שבורח מחצר המלוכה המושחתת ובוחר לחיות הרחק מכל משחקי הפוליטיקה והמלחמה שם. לוחמים צעירים מגיעים אליו לאורך השנים ומבקשים שילמד אותם את סודותיו, והוא מסרב לכולם. עד שיום אחד מופיעה במקום בריה עזובה ועלובה, בוערת באש נקם, והיא נחושה בדעתה לשכנע את לורד סאוקנדר לעזור לה. רק שמסתבר שהיא אינה עזובה ואינה עלובה, אלא אישה יפהפיה ולוחמת מופלאה וככל שעובר הזמן הגיבור שלנו כבר לא בטוח שיהיה מסוגל לתת לה לעזוב ולצאת לבדה לקרב שספק אם תצליח לשרוד בו בלעדיו.
תהרגו אותי אם אני זוכרת מה היו האלמנטים הפנטסטיים בספר הזה, אם היו בכלל. הדבר היחיד שזכור לי הוא סיפור האהבה שנרקם שם. ומרגע שהשם של צ'רי קפץ לי בקטלוג (אפילו לא ידעתי שהיא עדיין כותבת. האישה צריכה להיות היום בת 81) ונזכרתי בספר, לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו.
לא תמצאו אותו באמזון, לא בגירסה מודפסת ובטח לא בגרסת קינדל או אודיו. חיפשתי. היום הכנסתי אותו למזוודה. הוא ייסע איתי ללונדון ובמטוס אנסה להבין האם סיפור האהבה הזה עדיין נפלא כמו שאני זוכרת ואם כן… ובכן, יש לי את שם הסוכנת
עדכון: שום פנטזיה. כלומר – זהו רומן היסטורי בדיוני שמתרחש בממלכה דמוית יפן ההיסטורית, אבל אין בו שום אלמנטים על טבעיים. יש סיפור אהבה שמניע את העלילה, אבל היא הרבה יותר עמוקה ורבודה מזה, ובאופן כללי – עדיין ספר מצוין, למרות שיש כמה דברים שהפריעו לי בקריאה הנוכחית (למשל פער הגילים הגדול בין הדמויות הראשיות).

אני בטוחה שגם לכן יש איזה שהוא ספר בספריה שאתן לא מצליחות לשכוח. רוצות לצלם ולספר לנו?