קשיי קיטלוג

כל נסיעה שלי ללונדון מתחילה ומסתיימת ב-Foyles. פעם היו חנויות ספרים נוספות בצ'רינג קרוס. המון חנויות ספרים, חלקן עם התמחויות מיוחדות כמו פנטזיה ומד"ב או רומנטיקה ומתח (השילוב הראשון מובן יותר, השני, ובכן, פחות), ועכשיו נשארה לי רק Foyles ואני עולה אליה לרגל ביום הראשון כדי לוודא שהיא שם, וביום האחרון כדי למצוא לי אהבות חדשות.

למקרה שתהיתן – היא עדיין שם/ אבל הביקור ביום האחרון הבהיר לי שהיא כבר הרבה פחות בשבילי. אגף הפנטזיה/מד"ב עדיין עומד במקומו, אבל בדרך כלל (ותיכף נדבר על היוצא מן הכלל) אין בו פנטזיה רומנטית. למה? הכי קל לי לומר שזה בגלל שמישהו שם חושב שפנטזיה רומנטית היא לא פנטזיה, אלא רומנטיקה שמקומה במדפים המצטמצמים של הספרות הרומנטית. אבל נדמה לי שהתשובה מורכבת יותר, והיא קשורה למצבם של מדפי הרומנטיקה בכלל. פעם נשים קנו ספרות רומנטית בחנויות ספרים. היום המבחר כל כך גדול וגדל בלי הפסקה, ובמדפים הפיזיים, להבדיל מהמדפים הוירטואליים, המקום מוגבל. הרגלי הקריאה שלנו השתנו, הרגלי הקנייה השתנו, ואני נוטה לחשוב ש-Foyles פשוט ויתרו על קהלים מסוימים שממילא קונים אונליין ומתרכזים בקהלים אחרים, למשל YA. שם תוכלו למצוא תצוגות נרחבות של פנטזיה רומנטית. אבל פנטזיה רומנטית עם יחסים בוגרים ואפילו – אבוי מי ישמע – סקס? "אולי תמצאי שם למטה", אמרה המוכרנית והצביעה על ארבעת המדפים שיוחדו לספרות רומנטית. ארבעה מדפים! ספויילר אלרט – לא מצאתי.

ואחרי שסיפרתי את כל זה תבינו כמה משעשע היה למצוא בתצוגת ספרות הפנטזיה "הרצינית" את הספר שבתמונה – A Touch of Darkness של סקרלט סט. קלייר. מדובר בעיבוד מודרני לאחד מסיפורי המיתולוגיה המוכרים – סיפור חטיפתה של פרספונה, ביתה של דמטר, אלת התבואה והפריון, על ידי האדס, אל השאול. למי שלא זוכרת במה מדובר – פרספונה לא גרה על האולימפוס עם שאר האלים, אלא חיה בקרב בני אנוש. היא היתה יפה, והאדס, שנתקל בה חמד אותה. כמקובל בסיפורי המיתולוגיה הוא חטף אותה אליו לשאול, מה שגרם לאימה האבלה להזניח את חובותיה, ורק בהתערבותו של זאוס הושג הסכם לפיו פרספונה תבלה מחצית השנה (סתיו וחורף) בשאול ומחצית השנה באולימפוס. המיתוס הזה נועד להסביר את מה שקורה בטבע בחילופי העונות ולכן לא מתעמק בשאלות שעניינו אותי כשקראתי שוב ושוב את הספר של עדית המילטון. מה היו יחסיהם של האדס ופרספונה? האם היתה שם אהבה?

על השאלות האלה ניסתה סט. קלייר לענות. התוצאה היא פנטזיה רומנטית עם עלילה וכתיבה בינוניות למדי – וקטעי סקס מעולים. כן, כן. אם אין לכן בעיה עם טרופ הגבר המבוגר (מאוד. כלומר, מבוגר באלפי שנים) והמנוסה והצעירה התמימה וה(כמעט) בתולה. רומנטיקה, מתח מיני וסקס סט. קלייר יודעת לכתוב. פנטזיה טובה ומעניינת – קצת פחות. אבל תסתכלו על הכריכה. איזו רצינות. איזו עוצמה. והוא רב מכר. בטח מדובר בספר פנטזיה איכותי, אמרו ב-Foyles. בואו נניח אותו במדף הספרים המומלצים. נו, טוב.

ואם חשבתן שאשלח אתכן לסוף השבוע רק עם המלצה פושרת על ספר, טעיתן. כי אחרי המיתולוגיה הלא מבריקה של סט. קלייר התגלגלתי (כרגיל בהמלצת ורד) לסדרה מתוקה מתוקה, עם אלים ומיתולוגיה ובלי סקס ואני ממליצה עליה בחום. Crused Luck ו-High Jinx של קלי אמסטרונג (צפוי גם ספר שלישי. מתי שהוא). לפני שבוע-שבועיים העלנו באינסטגרם סקר ובו שאלנו איזה גיבור תעדיפו – גבר רך ומתוק או קשוח ומחוספס. התוצאה (למרבה הפתעתי) היתה כמעט תיקו. אז לטובת מי שביקשו גבר מתחשב ומתוק (אביגיל, אני מסתכלת עליך) הסדרה הזו בדיוק בשבילכן.

סופ"ש מושלם שיהיה לכן.