העסקה | אל קנדי

את The Deal של Elle Kennedy התחלתי לקרוא שלוש פעמים. כרגיל (ואני מציינת את זה בדאגה קלה. הסתיידות של המוח אינה דבר שצריך להקל בו ראש) אני לא זוכרת איך קרה שהספר הזה הגיע אל אפליקציית הקינדל שלי; מי המליצה ומה בפרטיו גרם לי לקנות אותו. לפני הקריאה הראשונה אפילו לא רעננתי את עצמי בתקציר. מדובר בסוג של צלילה עיוורת. לפעמים זה מסתיים בבורג וחצי וכניסה נקייה למים, לפעמים בחבטה משתקת בקרקעית. בכל אופן – בפעם הראשונה הפסקתי עוד לפני שהגעתי אל סוף העמוד הראשון. "בחמש השנים שחלפו מאז האונס היו רק שני בחורים שעשו לי דפיקות לב". המשפט הזה, רק באנגלית*, גרם לתהות מי לעזאזל דוחף אונס בעמוד ראשון של ספר, לשאול את עצמי למה מישהו חושב שאני רוצה לקרוא רומן רומנטי שמתחיל באונס ולעצור את הקריאה.

בפעם השנייה, והיתה כמובן פעם שנייה, כי אני כאמור לא זוכרת מי יודע מה ולא זכרתי שכבר התחלתי והפסקתי, הצלחתי להגיע עד לאמצע הפירקון השני. בראשון תלמידת קולג' בשם האנה, מגלה שקיבלה ציון מרהיב במבחן שנערך במסגרת קורס אכזרי במיוחד ומריירת על שחקן פוטבול "יפיפה" שלא מודע לקיומה. בשני שחקן הוקי בשם גארט, מגלה שנכשל באותו מבחן, מה שעלול למנוע ממנו מלשחק עם הנבחרת. כשהוא מגלה כמה האנה הוציאה במבחן הוא מנסה לשכנע אותה שתעזור לו ללמוד למבחן החוזר. שניהם, בגוף ראשון, נשמעו כמו שני בני עשרה אוויליים. רבאק, למה זה מגיע לי? מתבגרים יש לי בבית. למה אני צריכה גם לקרוא אותם, ועוד בהוויית קולג' מטופשת על אחוותיה ומסיבות השתייה שלה? נטשתי ועברתי לקרוא אודות קורותיו של חוואי מסוקס שרחוק מהחיים עצמם כמרחק ניו זילנד מישראל.

ואז נתקלתי בטיזר של א(ה)בות. ציטוט מספר חדש שלהן שעומד לצאת לאור ונשמע לי באופן חשוד קרוב להפליא לספר שנטשתי פעמיים. אני אוהבת את ורד וגלי (גילוי נאות – הן השותפות של שי ושלי בהוצאת התרגומים המחודשים של ג'יין אוסטן) והייתי סקרנית לדעת מה גרם להן לתרגם את הספר הזה לעברית. לכן לקחתי אותו בפעם השלישית, מילאתי את הריאות אוויר, מוכנה לגמרי לחבטה בתחתית הבריכה, וצללתי.

ראיתם את הסרט 10 דברים שאני שונאת אצלך? זה אחד הסרטים האהובים עלי. רומנטיקה במיטבה, במיוחד הדינמיקה בין הית' לדג'ר וג'וליה סטיילס. הקשיחות שלו, הזחיחות, האופן העיקש שהוא מחזר אחריה. והיא צינית, עוקצנית, מרוחקת, הודפת אותו שוב ושוב. בפירקון החמישי ואולי השישי הדיאלוגים בין גארט והאנה החזירו אותי אל הצפיות האינסופיות שלי ב-10 דברים. גארת קיבל את החיוך הממזרי של לדג'ר, האנה את גומות החן של סטיילס וההתכתשויות בין השניים שכל כך הזכירו לי את אלו שבסרט הרוו אותי עונג.

זוכרים את הסרט האמת המכוערת? ג'ראר בטלר כמגיש טלוויזיה עם פה מלוכלך שמבקש את עזרתה של קתרין הייגל, מפיקת התכנית החסודה שלו, ומבטיח לה בתמורה לעזור לה להשיג את הרופא החתיך שגר מולה. גבר ציני שלא מעוניין במערכת יחסים משמעותית, אישה שמעוניינת בגבר שנדמה מתאים לה יותר, וידידות עמוקה, לא צפויה, שמתפתחת למשהו אחר. בדיוק מה שקורה בהעסקה. רק שבשלב הזה כבר לא הייתי צריכה לדמיין את גארט כבאטלר. הוא כבר הפך לאדם בזכות עצמו והאנה, קתרין הייגל היתה מתה להיות מעניינת כמוה. בשעה שדיווחתי לורד בסמס ליילי שאני נמצאת מרחק שני סרטים לתוך הספר הייתי כבר שבויה.

אבל הספר הזה הוא הרבה יותר מאשר סך עלילותיהם של סרטים שראיתי וספרים שקראתי (היו גם ספרים. לפחות שניים שנזכרתי בהם במהלך הקריאה), ולמרות שאפשר לזהות רבות מהדמויות ומהאינטראקציות שבו, הרי שכמכלול מצליח העסקה להביא משהו חדש. הוא עוסק בשבר ובתיקון ועושה את זה בדרך ייחודית, יפיפייה (הנה. לא רק האנה, גם אני משתמשת במילה הזו) ורומנטית להפליא. אפילו הסקס מגויס לעניין וגדולתה של קנדי הוא בעיצוב סצנות שבהקשרים אחרים היו נתפסות כבוטות בצורה עדינה ומכווצת לב.

וכן. בעמוד הראשון מוזכר אונס. טוב שזה שם, כי יש מי שהנושא מהווה טריגר עבורן ולמרות העיסוק הזהיר בנושא לא ירצו להמשיך. מי שימשיכו ימצאו טיפול רגיש בנושא של date rape והצלקות שאירוע כזה משאיר. ויש גם קצת נקמה מתוקה. מי לא היה רוצה שיהיה מזה במציאות?

אומרים שפעם שלישית זה גלידה וגלידה, כמו כל דבר מתוק אחר, אני מאוד אוהבת. הספר הזה בניסיון הקריאה השלישית התגלה כקסם אמתי ולמרות שאני חוששת מנפילה אחרי ההיי שחוויתי כאן, אני בהחלט מתכוונת לצלול גם אל הספר הבא בסדרה.

סולם בעלמא: פשוט מענג.

*את הספר קראתי באנגלית. הציטוט, מאידך, נלקח מהמהדורה העברית שממתינה לכמה דקות של זמן כדי שאנגוס גם בה.