אנגליה הוויקטוריאנית אף פעם לא היתה חביבה עלי מדי כמצע לעלילות רומנטיות. נכון, יש שמלות, נשפים ופריפת מחוכים, אבל אלו באים עם תקופה של כללים חברתיים נוקשים, ומרבית הניסיונות למזוג לתוכה יחסים רומנטיים-ארוטיים בין מי שלא נזרקו מיד בתחילת העלילה לקלחת הנישואים מייצרים בעיני סיטואציות לא אמינות. כן, גם לענייני הבל צריך להיות היגיון פנימי משכנע. אם רק אפשר היה לשנות את כללי המשחק, חשבתי לא פעם. אלא שהיסטוריה, כמו היסטוריה, היא מצב נתון. אי אפשר לשנות את מה שהיה.
לשנות אולי לא, אבל לשחק, כך גיליתי, דווקא אפשר. איזה מזל. כל מה שצריך זה לשבש מעט את ציר הזמן על ידי הוספת אירועים מכוננים שלא קרו, לתבל באלמנטים על טבעיים, לבזוק בהתקדמות טכנולוגית מופרכת אך כתובה היטב (סטימפאנק!!!) וקיבלתם אנגליה וויקטוריאנית אלטרנטיבית, מהסוג שמתאים בדיוק להרפתקאות רומנטיות- ארוטיות מהסוג הנכון. יאי!
סדרת London Steampunk מביאה שורה של הרפתקאות מהסוג הזה ועושה את זה באופן כייפי במיוחד. חמישה ספרים (ועוד כמה ספרי לוויין שבאופן אישי לא טרחתי בהם). לכל ספר סיפור וצמד גיבורים משלו – דמויות מורכבות ובלתי נשכחות שמתנגחות, מתווכחות, מתחככות, חורכות. לכל הסדרה עלילה מתפתחת בנויה היטב שלא מכבידה ולא פוגעת בעניין לשמו התכנסנו כאן – הרומנטיקה.
הרקע – אנגליה שנשלטת על ידי אצולה כחולת דם. דם כחול הוא לא ביטוי בעלמא, אלא צבעו הממשי של דם האצילים, תוצר פעילותו של וירוס שמעניק לנושאים אותו אריכות ימים, עוצמה, מהירות ויכולת ריפוי עצמי. נו, ערפדים. אותה אצולה ערפדית מתקיימת ממסי דם שמעלה האוכלוסייה האנושית, והיא משמרת את שלטונה באמצעות טכנולוגיה וכלי נשק מבוססי קיטור. יש גם אנשי זאב ובני אדם שאבריהם – חלקם או רובם – הוחלפו בחלקים מכניים וכולם נאבקים אלו באלו; האצילים בניסיון לשמר את שלטונם והאחרים – בניסיון לשחרר את אנגליה מעריצותם של כחולי הדם.
את הספר הראשון בסדרה, Kiss of steel, התחלתי לקרוא בלי לדעת יותר מדי מי נגד מי ולמה. זהות הגיבורה התבררה כבר בעמודים הראשונים, אבל לקח לי זמן להבין את מי ייעדה מקמסטר לשמש כגיבור הגברי בספר. כחול דם, חסר רחמים, ברוטלי, מאיים, או כך לפחות הוא נתפס בעיני הגיבורה. נדרש לי הרבה פחות זמן ממנה להבין שמתחת לחזות המחוספסת, הגסה (והסקסית בטירוף) שוכנת נפש מיוסרת שכמהה לאהבה ופועם לב מלא חמלה ורגישות. הונוריה ובלייד. התאהבתי בהם בגרסת האודיו של הספר למרות הנרטורית המעצבנת (אם לדייק היא עצבנה אותי רק כשדיברה בקולו של בלייד. שאלוהים ישמור אותי מהמבטא הקוקני המזעזע שלה) ובסיום הסדרה כולה התאהבתי בהם שוב (בדילוגים. ישר לקטעים המלבבים) גם בגרסה הכתובה.
כל ספר, כאמור, עומד בפני עצמו מבחינת מערכת היחסים הרומנטית שהוא מביא ובכל מערכת יחסים דינמיקה שונה מבחינת מאזן הכוחות בין הדמויות. הסקס משובח וכמעט תמיד נעשה במקום ובזמן המתאימים (ביוצא מן הכלל של הספר האחרון בסדרה, שם ההתפתחויות בעלילה הכללית כל כך אינטנסיביות שהסופרת האומללה מצאה את עצמה מתקשה לעמוד במכסת סצנות הסקס ודחפה את הגיבורים שלה לעשות את זה בזמנים, במקומות ובתנוחות בלתי אפשריים בעליל) וסיפור המסגרת מעניין וסוחף. היתה חוויה נהדרת ועכשיו רק נשאר לי לחכות שיעבור מספיק זמן כדי לאפשר לסקלרוזה לתקוף ואז אוכל לחזור אל הסדרה וליהנות ממנה מחדש.
דירוג בעלמא: לוהט.
6 מחשבות על “London Steampunk | Bec McMaster”
אני תקועה בsoul bound. הראשונים מוצלחים.
זה אחד מספרי הלווין, לא? לא טרחתי באלה. בדרך כלל הם פחות מוצלחים, כי מדובר בניסיון לחלוב עוד קצת מהסדרה על ידי עיסוק בדמויות משנה איזוטריות.
עשית לי חשק לקרוא את הספרים האלה! שוק.
My work is done
איזה כיף לקרוא את הכתיבה שלך! ממהרת לבדוק את הסדרה
יופי של סופרת. אין לי כייף גדול מזה שקלעתי לדעת גדולים.