אי אפשר לעמוד בפני | סוזן אליזבת פיליפס

את סוזן אליזבת פיליפס הכרתי בזכות ספר בעל שם בלתי אטרקטיבי בעליל. נשבעת לכם שאלמלא נחת הספר בתיבת הדואר שלי לא היינו נפגשים. למרות שהתמונה על הכריכה זעקה "רומן רומנטי" לא טרחתי אפילו להציץ בו בחנות. אי אפשר לעמוד בפני. האילוץ התרגומי ברור. באמת שאין דרך טובה יותר לעברת בה את Call me Irresistible, אבל במקרה הזה אולי היה עדיף שלא לחפש פתרונות תרגומיים ופשוט לתת לספר שם אחר. ולא הייתי טורחת לדקדק בענייני השם, אם לא היה מדובר בסופרת נהדר ובספר חמדמד ביותר. ואני כמעט החמצתי אותו ואותה. לא חבל?

פיליפס שהמוטו המגניב והכל כך מדויק שלה הוא "החיים קצרים מכדי לקרוא ספרים מדכאים" התחילה לכתוב באמצע שנות ה-80 ומאז פרסמה כמעט 30 ספרים. העלילות הרומנטיות שלה, מופרכות ככל שיהיו, משורטטות בקפידה והיא אלופה בבניית מערכות יחסים מורכבות, אמינות, עדינות, שחודרות עמוק; בכל פעם שמגיע רגע השבר – ותמיד מגיע רגע השבר, כי פיליפס אוהבת לעבוד על פי תבנית קבועה – הלב שלי מתכווץ כאילו לא מדובר בדמויות בדיוניות אלא בכאלה שהן בשר ודם, אנשים שהכרתי ואהבתי.

ברוב הספרים שלה תמצאו שני זוגות אוהבים. הזוג הראשי יורכב תמיד מגבר מעלף (חתיך, חכם, מוכשר, מפורסם, עשיר ועוד כהנה וכהנה מעלות שיגרמו לכל קוראת לרטוט מהתרגשות) ומאישה שעל פני הדברים נדמית כפחות שווה ממנו. הגיבורות הראשיות של פיליפס תמיד מתחילות מעמדת נחיתות – מבחינת מראה, מעמד, יכולת כלכלית, ביטחון עצמי, what ever – אבל הן תמיד יפלסו את דרכן אל ליבו של הגיבור ולפני שיבין מה היכה בו הוא כבר יהיה אבוד.

הזוג השני הוא בעיני תמיד גם הזוג המעניין יותר. כאן פיליפס לא מחויבת בתבנית "הגבר המושלם, האישה שהיא את" ומרשה לעצמה לזווג זיווגים שכמוהם לא תמצאו בספרים רומנטיים. למשל זוגות מבוגרים. בספרים שלה מצאתי כמה מסיפורי האהבה היותר יפים שקראתי בין מי שבדרך כלל אינם נחשבים כגיבורים מושכי קהל.

הדינמיקות הזוגיות של פיליפס הן מלאכת מחשבת. אחד הדברים שמפריעים לי ברומנטיקונים העכשוויים הוא שהכותבים לא באמת טורחים לפתח משהו בין הדמויות לפני שהם דוחפים אותן אל בין הסדינים. פיליפס מעבירה את הדמויות שלה מסכת ייסורים ארוכה, מרתקת ולפרקים משעשעת – היא גורמת להם להתכתש (מילולית), להיפגע (במידה), לפגוע (במידה), להתרחק ולהתקרב לסירוגין – לפני שיהיה סקס ובטח לפני שתהיה אהבה. באי אפשר לעמוד בפני (אלוהים, אני סובלת בכל פעם שאני צריכה לחזור על הכותרת הזו. בואו נקרא לזה מעכשיו והלאה – אאל"ב. פחות מרגיז) היא מפגישה בין טד בודין, הגבר המושלם, האהוב בבניה של העיירה הטקסנית וויינט ובין מג קורנדה, הבת המודרת (באופן זמני) של משפחת אצולה הוליוודית. מג מגיעה לוויט כדי לשמש כשושבינה בחתונתה של לוסי, חברתה הטובה ביותר, עם טד. מג חושבת שהחתונה היא טעות וכשלוסי בורחת ברגע האחרון תולים כולם, ובעיקר טד, את האשם במג. פליפס מספקת לטד הזדמנות להתנקם בלוסי, ללוסי הזדמנות להפוך לאדם עצמאי שמסוגל לפרנס את עצמו ולשניהם הזדמנות לשנוא, לריב, להתקרב ולהכיר אחד את השני וכל אחד את עצמו.

פיליפס היא כותבת סדרתית – היא אוהבת לקחת דמויות משנה בספרים שלה ולשבץ אותן כגיבורים בספרים אחרים. מכיוון שמדובר בסדרות שנכתבו על פני כמה עשורים תוכלו למצוא בספרים מאוחרים דמויות ילדים שנזכרו בספרים המוקדמים של אותה סדרה. אאל"ב הוא הספר השישי בסדרת וויינט, טקסס. הוא לא הספר המוצלח ביותר בסדרה, גם לא החדש ביותר, יש בו רק זוג אחד (והמון דמויות שהופיעו בספרים קודמים בסדרה) ולא ברור לי לגמרי למה בחרה כזב"ד להוציא דווקא אותו. אבל הוא באמת ספר חמוד, כזה שעושה נעים בלב ובקרביים, ובעיקר כזה שמעורר את החשק לקרוא ספרים אחרים של פיליפס, כמו Kiss an Angel הנהדר.

סולם עלמא: מחמם לב.