כללי

כבר זמן מה שאני מתלבטת ביני לביני איך לספר לכם על כל מה שלא אמרתי של מולי אוקיף. העניין הוא כזה.

עשרים וארבעה בדצמבר. הלילה ישבו משפחות סביב שולחן סעודת החג ויזמררו שירים דביקים ובחצות סנטה קלאוס ירד בארובות בתים מסוימים

פעם, כשעוד הייתי בגיל בו מתלווים להורים בשיטוטי אחר הצהריים שלהם, ביקרנו בבית של דורית ש. היא כבר היתה בצבא

ברשימת הסרטים הרומנטיים שאני אוהבת לחזור אליהם שוב ושוב שמור מקום של כבוד לסרטי נעורים. שזה מוזר, אם חושבים על

"תודה לך. לא בשבילי" (מתוך תגובות לשאלה "האם תהיי מוכנה לקרוא רומן רומנטי על טבעי") אם תשאלו אותי איזה ספרים

הפיתויים שהיקום מזמן לי. עודי מעלעלת בספרי החינם שאודיבל מציע במסגרת מנוי הבינג' תחת תת הקטגוריה החביבה עלי "מאויב לאוהב"

רצה הגורל באותו השבוע הזדמן לי לקרוא שני ספרים שמבוססים על התבנית הרומנטית של נישואי נוחות. מדובר בתבנית שחביבה עלי