חג המכשפות

סופ"ש האלווין לפנינו וזו הזדמנות מצוינת לדבר על מכשפות. גילוי נאות: עד השנה האלווין עניין אותי כקליפת השום, אבל השנה התאהבתי בשני ספרי מכשפות – "מכשפות מאז ולעולם" (אליקס הארו. תרגום Lee Evron) שיצא בימים אלו בתמיר הוצאה לאור ו"מדריך הקסם לעצלנית" (הלן הרפר. תרגום ענבל שגיב נקדימון), סדרה שתצא בשנה הבאה בספרים בעלמא, ופתאום האלווין קיבל משמעות חדשה לגמרי.

אלא שכשהלכתי לחפש ספרי מכשפות בעברית כדי להמליץ עליהם כאן התברר לי שמכשפות מרבות להסתובב בספרי ילדים, הרבה פחות בספרי נוער (שם הן לא פעם הופכות ל"קוסמות" ומאבדות את המאפיינים הייחודים למכשפות) וכמעט שלא דורכות בספרי מבוגרים. "המכשפות מאיסטוויק" של ג'ון אפדייק (1991), קסם שימושי (1992), "ליל כל המכשפות" של דבורה הרקינס (2012) ועכשיו "המכשף" של אנדרי ספקובסקי (יצא לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים שאוהביםוהגרסה הזרה שלו נבחרה כתמונה הראשית של הפוסט הזה. מצטערת. מי שלא שם את הנרי קאביל על הכריכה שלא יתלונן שלא בוחרים בה) הם בין הספרים הבודדים שהצלחתי לחשוב עליהם (לא נכנסו לרשימה ספרים שעוסקים בנשים שהואשמו בכישוף כי לא באו בטוב לגברים בסיילם כמו "אחותו של צייד המכשפות" או ספרי אימה כמו "מריק" של אן רייס, כי כאלה אני מפחדת לקרוא).

בספרות שמעבר לים, לעומת זאת, מכשפות מתרוצצות בלא מעט ספרים למבוגרים, בכל סוגה אפשרית (עיון! אם תרצו ספרי לחשים לשיפור החיים – רק תבקשו) ובהתקרב ההלוואין יש אינפלציה של ממש בכמות הספרים שעוסקים בהן. לא כולם טובים. אם לדייק, יש המון ספרים איומים, מעט ספרים סבירים וקמצוץ נהדרים, כמו בכל נושא ספרותי אחר, ועדיין, יחסית למה שמגיע לארץ יש מבחר לא קטן של ספרים מוצלחים.על "ליל כל המכשפות" כבר המלצתי בעבר בבלוג של ספרים בעלמא. למרות שהספר רחוק מלהיות מושלם (אלוהים, הרקנס לא מפסיקה לברבר בכל נושא שקשור לתחום המחקר שלה – היסטוריה) הוא מצליח להכניס את הקוראת לעולם שלם ומוחשי שבו מכשפות מתקיימות לצד בני אדם וערפדים ומשלבות קסם בחיים המודרניים. לחשים, עשבים, קדרות מבעבעות וסיפור אהבה חוצה זמנים. "קסם שימושי", שעובד ב-1998 לסרט בכיכובן של סנדרה בולוק וניקול קידמן, עוסק בזוג אחיות שמנסות, כל אחת בדרכה, לברוח ממורשתן, בקללה עתיקת יומין, בכישוף ובאחווה נשית ומביא סיפור אהבה ממיס. "ליל כל המכשפות" הוא ראשון בטרילוגיה ששאר ספריה לא יתורגמו לעברית. אליס הופמן כתבה שלושה ספרים נוספים שקשורים ל"קסם שימושי" – שני ספרים עם עלילה מוקדמת (פריקוולים) וספר המשך אחד (סיקוול). אף אחד מאלה עדיין לא תורגם ואם תשאלו את המוציאים לאור אני מניחה שהם יאמרו שזה בגלל שהספרים האלה פשוט לא מכרו מספיק.

יתכן שהתשובה לשאלה למה ספרי מכשפות לא מצליחים דיים בארץ טמונה בגילוי הנאות בתחילת הפוסט הזה: מכשפות מהסוג שמרקד סביב לקדירה בליל כל הקדושים הן לא חלק מהתרבות שלנו. הלאווין הוא לא חלק מהתרבות שלנו. ועדיין, ספרות היא ספרות ואם היא עשויה טוב העדרם של רפרנסים תרבותיים לא אמור לפגום בהנאה ממנה. ככה לפחות אני מקווה. אין לי ברירה. קשרתי גורלי בגורלן של מכשפות. ועד שנתראה בשנה הבאה בסיילם הבנויה הנה חצי המלצה על ספר מכשפות שיצא ממש לאחרונה – The Ex Hex של ארין סטרלינג. אף שלא עפתי עליו (טוב. בואו נדייק. המקריאה עצבנה אותי ונשברתי אחרי כמה פרקים. עברתי לדיגיטל. חביב) אני מביאה אותו לפינה לשיפוטכן. בגיל 19 ויויאן ג'ונס, מכשפה צעירה שגילתה זה עתה שהחבר שלה מאורס לאחרת, מערבבת כישוף ואלכוהול ומשתעשעת עם בת דודתה בהטלת קללות ססגוניות למדי על הבחור ("הלוואי שתמיד תטעה לחשוב שהדגדגן הוא סנטימטר מהמקום הנכון", היא אחת המשעשעות שבהן). תשע שנים מאוחר יותר השניים שבים ונפגשים וויוי מגלה שגם אם אף אחד מהדברים שאיחלה לו לא התגשם (וטוב שכך) הרי שקללה קיימת והיא מאיימת על העיירה שלהם. המון פוטנציאל, מימוש ככה. הלאווין שמח!

רוצים לדעת עוד?
הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

מקטלוג הספרים שלנו

פוסטים אחרונים מהבלוג

קטגוריות

בואי ננהל רומן

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו

1 מחשבה על “חג המכשפות”

  1. אומנות הזיוף מעולה. התרגום קצת צולע.
    חייבות לתרגם את שאר הספרים של הסופרת. יש רבים באמתחתה..

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן