לכבוד האלווין תמצאו בפוסט הזה המלצה על ספר מכשפות סופר כייפי ומחמם לב שקראתי השנה.
לפני כמה חודשים ורד מאהבות דחקה בי להקשיב לספר ששמו The Very Secret Society of Irregular Witches. דחקה, כי למרות שקניתי את האודיו מיד כששלחה את ההמלצה, אפילו בלי לבדוק על מה הספר, נמרחתי מכל מיני סיבות שונות עם ההאזנה. טעות. כלומר כמעט טעות, כי התעשתתי, המשכתי להקשיב ועם כל פרק התאהבתי יותר.
זה ספר שמתחיל בבדידות גדולה וזהירות מופלגת, ומסתיים במציאת משפחה ויצירת מעגל גדול של אנשים אהובים. יש בו קסם – מהסוג הספרותי והסוג הממשי – יש סיפור עלילה שגם בחלקים המותחים מערסל אותך ולא דוקר או מפחיד, ויש סיפור אהבה מתוק מתוק, שצובט בלב ומרחיב אותו. וכמובן יש מכשפות. המון מכשפות. שונות לגמרי מאלה שבסדרת ״מדריך העצלה לקסם״, ובוודאי מאלו שב״מכשפות מאז ולעולם״.
אני חושבת שזה אחד הדברים שאני אוהבת בז׳אנר שלנו. הגיוון. המשחק עם ארכיטיפים ויצירת המון וריאציות שבתורן מייצרות המון סיפורים שונים. מכשפות הן לא דבר אחד, לא קופי פייסט, לא הן ולא החתולים שלהן מכשפות יכולות להיות הגיבורות או הנבלים של הסיפור, הן יכולות להיות אתנחתא קלילה או להניע סיפור אפל ומטיל אימה. הן יכולות להיות את או אני. בעיקר אני! אפילו הכנסתי חתולה הביתה ואני יכולה להישבע שאם אני מקשיבה ממש טוב אני יכולה לשמוע אותה מיללת: אוכל, כלבה.
לצערי תרגום של האגודה הסודית ביותר לא יראה אור בקרוב בעברית. אולי כשיהיה שלום עולמי.
