מחשבות בעלמא

אזהרה: פוסט עילאי ומתנשא. את "אשף המשא ומתן" התחלתי לקרוא כי אני מתה על טרופ היחסים הפיקטיביים. שני אנשים שבדרך כלל אין ביניהם הרבה מן

שאלה שעלתה היום בקבוצת הפייסבוק המצויינת ספרים? ובעקבותיה טרוניה, בתגובות, שלא כתבתי המלצת ספרים כבר המון זמן הביאו אותי להציץ כאן ולגלות שאכן לא כתבתי

שנת 2019 רק התחילה ונדמה שכבר פגשתי את הספר הרומנטי הכי טוב שאקרא השנה. The kiss quotient של Helen Hoang צפוי לצאת מתי שהוא גם

כבר זמן מה שאני מתלבטת ביני לביני איך לספר לכם על כל מה שלא אמרתי של מולי אוקיף. העניין הוא כזה. קראתי את הספר כי חברה

עשרים וארבעה בדצמבר. הלילה ישבו משפחות סביב שולחן סעודת החג ויזמררו שירים דביקים ובחצות סנטה קלאוס ירד בארובות בתים מסוימים (לא זו שלנו ולו רק

נתוני הפתיחה של קווים אדומים היו בעייתיים: סופרת ישראלית שכותבת עלילה שמתרחשת בארץ זרה עם דמויות זרות (איזו יומרה), ספר מאפיה (כבר אמרתי מה דעתי