מחשבות בעלמא

אין מועד מתאים יותר לחופשה מאשר רגע לפני שבוע הספר (כן רגליי המסכנות, אני אשרך אתכן עכשיו ברחובות ניו יורק כך שעמידה ממושכת ליד הדוכן

– אני אוהבת איך שאת כותבת – תודה – חבל שאת לא כותבת יותר – מה לא כותבת? רק עכשיו פרסמתי שלוש ביקורות – לכתוב

יכולתי לעשות לעצמי חיים קלים ופשוט לכתוב שעד נובמבר פשוט לא עניין אותי. אבל אם הייתי מחפשת חיים קלים הרי לא הייתי כאן, אלא בקריביים,

הפיתויים שהיקום מזמן לי. עודי מעלעלת בספרי החינם שאודיבל מציע במסגרת מנוי הבינג' תחת תת הקטגוריה החביבה עלי "מאויב לאוהב" והנה מצאתי, מאחורי תמונת כריכה

לקרוא או לכתוב? איכשהו שני אלה לא מצליחים להתקיים אצלי בכפיפה אחת, בטח כשעל הדרך מתנהלים החיים עצמם עם דרישות קריאה וכתיבה שלהם. לקרוא או

קרה לכן שהחיים והבדיון התערבבו לכם עד שכבר לא ידעתן איפה כל אחד מהם מתחיל ואיפה מסתיים? לפני כמה שבועות התחלתי להקשיב ל-A Discovery of